אז הוצאנו את משלחת המורים הראשונה של תחנת רוח והיה ממש מוצלח! קבוצת מורי היסטוריה, ספרות, אזרחות, אמנות ותנ"ך מתל-אביב יפו יצאו איתנו לסמינר למידה באיזור סקסוניה התחתונה בגרמניה. הסמינר עסק בשאלות חינוכיות בנושא עיצוב זיכרון השואה ומלחמת העולם השנייה בגרמניה ובישראל ולקשר של אלו לאתגרי החינוך האזרחי לדמוקרטיה.
למשלחת יצאו מורים ממגוון תיכונים - עירוני ה', אורט סינגאלובסקי, תיכון רוז-מצקין, עירוני ט', תיכון שמיר ותיכון אליאנס.
התחלנו במפגש הכנה בישראל שכלל היכרות ראשונית והרצאה של פרופ' משה צימרמן על עיצוב זיכרון השואה ומלחמת העולם השנייה בחברה הגרמנית משנת 1945 עד ימינו ולאחר מספר ימים המראנו. הצטיידנו במקראה של מאמרים אקדמיים והגותיים שילוו אותנו בנסיעה - מאמרים העוסקים בחברה הגרמנית, בעיצוב זיכרון השואה והמלחמה בגרמניה ובישראל. חמושים עם תובנותיו של פרופ' צימרמן, עם מקראה ומחברת, נחתנו בעיר קטנה בשם צלה, באיזור סקסוניה התתונה. בעיר הזו ממקומת גם הקרן לאתרי הזיכרון בסקסוניה התחתונה שהייתה שותפה מלאה לאירוח ולבנייה של סמינר הלמידה. הקרן אחראית למעשה על עשרות אתרי זיכרון ומרכזים חינוכיים בנושא תקופת השלטון הנאצי והשואה באיזור סקסוניה התחתונה, כאשר הגדול ביניהם הוא אתר הזיכרון במחנה הריכוז ברגן בלזן. העיר צלה ידועה גם כעיר שחלק תושביה צדו אסירים שהשתחררו מרכבת בדרך לברגן בלזן, ממש שבוע לפני שחרור המחנה.
כחלק מתכניתנו ביקרנו באתר זיכרון שנבנה בסמוך למה שהיה פעם מחנה ריכוז לנוער גרמני א-סוציאלי, במרכז לאומץ אזרחי בעיר האנובר העוסק בהיסטוריה של אנשי העיר האנובר בתקופת הנאצית - קורבנות, מקרבנים ועומדים מן הצד, בבית כלא פעיל שיש בו היום גם אתר זיכרון למחנה ריכוז שפעל בו בתקופת השלטון הנאצי, במקום בוהמפלגה הנאצית ארגנה את פסטיבל הקציר השנתי לחקלאי גרמניה, וכמובן -באתר הזיכרון של מחנה הריכוז ברגן-בלזן.
במהלך הסמינר דנו, מחנכים ישראלים וגרמנים יחד, בשאלות הקשורות לעיצוב זיכרון השואה והמלחמה והקשר של אלו לטיפוחו של חינוך אזרחי ודמוקרטי. הייחודיות של הסמינר נבעה בהתמקדות בשנות השלטון הנאצי המוקדמות, במערכת המסועפת של מחנות הריכוז המוקדמים שהוקמו על מנת לבסס את שלטון הטרור של היטלר, ולתפקודה ואי תפקודה של החברה הגרמנית בשנים אלו. חלק מאתגרי עיצוב הזיכרון הקולקטיבי בגרמניה מאז שנות התשעים קשורים לקשיים שמעורר זיכרון זה ולמידת האחריות שזיכרון זה מטיל על חלקים נרחבים מאוד בחברה הגרמנית של אז, לאו דווקא בשותפות בטבח ובהשמדה שהתרחשו במזרח אירופה בשנות המלחמה, אלא בחולשה ובשיתוף הפעולה של כינון המשטר הטוטליטרי הנאצי בשנות השלושים המוקדמות. במובן זה, הסמינר עסק פחות ב"אושוויץ", אלא בדרך אל "אושוויץ".
המוחות הפדגוגיים של המורים החלו לעבוד כבר מהיום הראשון- בין השאר, חלק מן המורים יקדמו פיתוח משאבי הוראה לעיבוי הוראת פרק הלימוד של ביסוס המשטר הנאצי, חלק מן המורים מבקשים לפתח את הפדגוגיה של המרכז לאומץ אזרחי בהאנובר בבית ספרם, וחלק כבר התחילו בהתנעה של הוצאת משלחת עירונית של תלמידי היסטוריה מוגבר לגרמניה!
לקינוח, קצת תמונות מהמשלחת:
